מילון המושגים

34 ערכים חיים. כל מושג חוזר בספר הופך כאן לערך מקושר — עם הגדרה, הפרקים שבהם הוא מופיע, והמושגים הקשורים אליו.

מושגי יסוד(10)

חינוך יוצר

מושג-העל של הספר: תפיסת חינוך שבה הלומד/ת נברא/ת ביחסיו, והלמידה היא מעשה של יצירת משמעות בעולם הממשי — לא שיטה אלא תפיסת אדם.

פדגוגיה יוצרת

העמדה החינוכית הרואה בלומד/ת אדם שלם, ובלמידה — מעשה של יצירת משמעות משותפת בעולם הממשי, דרך יחסים. עמדה ערכית, לא מתודולוגיה.

פדגוגיה דואלית-הומניסטית

אריגה של שתי איכויות חינוכיות שחיו בנפרד: ההתנסות הדואלית בעולם המעשה וההומניזם שמציב את האדם כתכלית. הומניזם שמתממש דרך התנסות, ודואליות שתכליתה אדם שלם.

חינוך הומניסטי

מסורת חינוכית המציבה את האדם כתכלית ובוחנת את הלמידה דרך השאלה האם היא מצמיחה את הלומד/ת. בחינוך היוצר — הומניזם של הקשרים, לא של תכונות.

חינוך מבוסס יחסים

התפיסה שלפיה למידה משמעותית מתחוללת תמיד "בין" — בין הלומד/ת לעצמו/ה ולעולמו/ה. בלי היחסים אין למידה משמעותית.

מסננת שבעת היחסים

עדשה תכנונית של שבעה מרחבי יחסים שבהם הלומד/ת נברא/ת בעת הלמידה: עם העצמי, המורה/החונכ/ת, המקצוע, המגמה, ההבנה, הזולת ועולם העבודה, והחברה.

דמות האדם היוצר

הניסוח של מי הבוגר/ת שבית-הספר מבקש לטפח — אדם אחד בשלושה זמנים: התלמיד/ה שבכיתה, הבוגר/ת, ואיש/אשת הצוות. מתייחסת לארבעה ממדים: עמדות, תכונות, מיומנויות וידע.

פעלנות (Agency)

היכולת והנטייה של הלומד/ת לבחור, להחליט ולפעול בעולם — לא רק לדעת מקצוע אלא לדעת ללמוד, לבחור ולפעול. תכלית מרכזית של החניכות.

פעלנות משותפת (Co-Agency)

פעלנות שמתממשת בתוך יחסים — הלומד/ת פועל/ת עם אחרים, ולא לבדו/ה. הרחבה רלציונית של מושג הפעלנות.

שלוש שכבות התפיסה

שלוש איכויות שזורות שמופיעות יחד בכל רגע למידה: הקלט העיוני, הקלט ההתנסותי והקלט ההומניסטי — שהוא הרובד שאוחז את שתי האחרות.

המנוע הדידקטי(6)

ספירלת הזרימה

הליבה הדידקטית של החינוך היוצר: תנועה ספירלית בת שלושה שלבים — יציאה, חוויה ותובנה — שבה כל סבב מסתיים בתובנה הפותחת יציאה חדשה ברמה גבוהה יותר.

יציאה

השלב הראשון בספירלת הזרימה: פעולה דידקטית של פתיחת מרחב חקר — הזזה מכוונת של הלומד/ת מן הידוע אל הלא-ידוע, מן השגרה אל השאלה, מן הבית-ספרי אל העולם.

חוויה

השלב השני בספירלת הזרימה: התנסות לומדת — עשייה אקטיבית במצב שבו התוצאה אינה ידועה מראש. הכלל: הלומד עושה ולא צופה; המורה מתבונן ולא מציג.

תובנה

השלב השלישי בספירלת הזרימה: עיבוד מטה-קוגניטיבי שהופך חוויה לידע, ידע לזהות, וזהות לפעולה חדשה. אינה "סיכום שיעור" אלא בנייה אישית של משמעות.

חניכות

עבודה מעשית במקצוע הנלמד תחת הנחיה של עובד/ת מנוסים — לב המנוע הפדגוגי. ייעודה חינוכי: פיתוח מיומנויות, זהות מקצועית, אחריות, אוטונומיה ופעלנות.

אזור ההתפתחות המקורבת

(ויגוצקי) המרחב שבין מה שהלומד/ת מסוגל/ת לעשות לבד לבין מה שמסוגל/ת בעזרת אדם מנוסה לצדו/ה. שם, במרחק הזה, מתרחשת הלמידה האמיתית.

תפקידים ומבנה(4)

חניכות ומקצוע(5)

מגמה מקצועית

תחום ההכשרה המקצועית של בית הספר היוצר. לכל מגמה מוגדרות "אבני יסוד" המפרטות את התחום, מקצועות הלימוד, מודלי החניכות, אופני ההערכה ומסלולי ההמשך.

פירמידת החניכות

מודל בן ארבעה שלבים מצטברים לחניכות איכותית, מלמטה למעלה: מסננת החניכות, הקניית מיומנויות וכישורים מקצועיים, התפתחות אישית ומצוינות מקצועית, ואופק תעסוקתי.

מסננת החניכות

כלי לבדיקת איכות והתאמה של מקום חניכות — תנאי הסף שעליו לקיים: עמידה בדרישת החוק, סביבה מיטיבה והתנסות דואלית. ככל שמקום העבודה מקיים יותר מהעקרונות, כך הוא מתאים יותר.

מנטור.ית (חונכ.ת)

איש מקצוע מנוסה המלווה את התלמיד.ה במהלך ההתנסות המעשית במקום החניכות — מלמד את רזי המקצוע, תומך בהתפתחות ובלמידה, ומשמש מודל לחיקוי ודוגמה אישית.

מחוון המגמה

כלי ההערכה של אשכול המקצוע: מפרט את הכישורים והמיומנויות הביצועיות שעל התלמיד.ה לרכוש במגמה ובחניכות, עם מדרג רמות ביצוע (סף, אמצע, גבוהה) ומשקלים לציון.

מרחב רגשי וצוות(3)

הערכה ותעודה(6)

התעודה היוצרת

מענה ציבורי לשאלה איזה אדם מערכת החינוך מבקשת לברוא. הערכה מצטברת, מאפשרת תיקון, לא-מספרית, הוגנת לכולן/ם ומבוססת סטנדרטים — על שנים-עשר עקרונותיה.

כבוד (Dignity)

ערך-העוגן של ההערכה: הלומד/ת יוצא/ת מן ההערכה ויודע/ת מה הוא/היא יכול/ה, לא מה אינו/ה. הערכה שמכבדת במקום למקם ביחס לאחרים.

הערכה מעצבת

הערכה ששזורה בלמידה במקום להתלוות אליה — מספקת ללומד/ת ולמורה מידע על הצעד הבא בעודם בתוך התהליך. שלב התובנה הוא ברירת המחדל שלה.

הערכת מסננת היחסים

תיעוד היחסים דרך עדויות, ראיונות, יומנים ופורטפוליו — לא בציון. אי-אפשרות הכימות אינה אי-אפשרות הערכה: יחס נמדד בקו ולא בנקודה.

תהודה בית-ספרית

כלי מדידה מקיף ושלם להערכת תהליכים ותוצאות חינוכיות בבית הספר — נקרא מלשון "הד", ונועד לשקף ולהעצים את קולו של בית הספר ולספק תמונת מציאות מבוססת-נתונים.

אקלים בית-ספרי

הסביבה החינוכית-חברתית בבית הספר כפי שנתפסת בעיני התלמידים והצוות. נמדד בשאלוני אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ) לתלמידים ולצוות, ככלי לשימור ולשיפור.